הכרעת דין בתיק ת"פ 1088-08

1.             החלטתי להרשיע את הנאשם.

אמנה להלן את טעמיי לאחר שיפורטו העובדות וההליך.

2.         ההליך

א.         בפניי כתב אישום שהוגש ביום 3.6.08 כנגד הנאשם, בו נטען כי היה בעל עסק לשיווק עופות וכי בביקורת מיום 29.3.01 נמצא כי העסיק 7 עובדים (שעסקו בחיתוך ופירוק עופות), שלא היו במועד הרלוונטי אזרחי ישראל ו/או תושביה ולא היו רשאים לעבוד אצלו ובניגוד לסעיפים 2(א)(1)(2) ל חוק העסקת עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) התשנ"א-1991 ("העובדים", "האירוע";"החוק").

ב.         ביום 9.2.09 טען הנאשם מקדמית לעניין התיישנות העבירה ואישום שלא היה קיים במועד ביצוע העבירה לכאורה. ביום 3.3.09 הגיבה המאשימה וביום 17.3.09 הגיש הנאשם תשובתו. ביום 18.3.09 הגישה המאשימה תוספת וביום 24.3.09 הגיש הנאשם תגובה לתוספת זו. ביום 7.6.09 נדחו טענותיו המקדמיות של הנאשם.

ג.          ביום 3.3.09 הגישה המאשימה כתב אישום מתוקן לפיו העבירה היא בניגוד לסעיף 2(א) לחוק.  

ד.         משהוקרא כתב האישום ביום 23.12.09 - כפר הנאשם בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום, למעט תחום עיסוקו.

ה.         למאשימההעידו מר סבן רנטו, מפקח חוקר במשרד העבודה ("רנטו"), מר עמי קבילו אשר שימש כראש ענף תעסוקה במינהל האזרחי ביו"ש ("קבילו"), אייל מימון שוטר בתחנת ראשל"צ כולל נס ציונה בתקופה הרלוונטית ("מימון").

לנאשםהעידו הנאשם עצמו ומר אבנר חסון, אשר עבד בבית העסק של הנאשם כמנהל בתקופה הרלוונטית ("חסון").

3.         גרסת הנאשם בפניי היא כי מדובר בלקוחות החנות הרוכשים כנפי עוף פגומים במחיר מופחת ועל כן עוסקים הם במיון וחיתוך החלקים טרם רכישתם. להוכחת טענתו הגיש הנאשם חשבוניות רבות אשר מהן ניתן ללמוד את המחיר לק"ג (3ש"ח) ואת הכמויות הנרכשות על ידם (עשרות קילוגרמים). כך אף הוסיף כי אין לצפות ממנו לבדוק מיהות הקונים בחנות. 

4.         המאשימה טענה כי בדו"ח הפעולה שנערך במקום ע"י מימון (מ/3), העיד בפניו חסון כי "הוא יודע שהוא מעסיק תושבי שטחים" וכי על עדות זו יש להסתמך.

מאידך, חסון טען בעדותו כי לא אמר למימון כאמור, אלא כי אין מי "שייקח את הכנפיים האלה חוץ מסוג האנשים האלה" (עמ' 38 שורות 23-24 לפרוטוקול מיום 18.7.11). בדו"ח הפעולה אף צויין כי חסון הינו בעל העסק, אף שחסון הכחיש כי היה כזה בתקופה הרלוונטית.

יצויין כי על דו"ח הפעולה חתום רק מימון (וממילא, לא חסון).   

5.         טענת הנאשם היא כי אין להסתמך על דו"ח הפעולה נוכח שתי העובדות השגויות  המצוינות בו, טענה שאינה יכולה לעמוד לו, נוכח העובדה כי בעדות שמסר חסון כשעתיים לאחר מכן, ואשר עליה חתם, ציין בשנית כי הוא הבעלים.

לכשנשאל חסון בעדותו מדוע צוין כך, השיב כי העיד שהוא מנהל העסק ובעל סמכות במקום, אולם כפי הנראה דבריו לא הובנו כראוי.

עם זאת, נציין כי בעדותו (נ/2; עליה חסון חתם) טען כי "כרגע עובדים ארבעה פועלים שלי ."

עוד יודגש כי חסון לא העמיד את המאשימה על טעותה שבנ/4 בחודש מרץ, בעצם פנייתה אליו (ולא אל הנאשם) עת צויין בתחתית העמוד כי הוא הבעלים, ולמעשה רק ביום 14. 8.01 שלח מכתב המציין טענתו כי אינו הבעלים (נ/3). ומכל מקום, אין בפניי ראיות אחרות לתקופה שביניהם!

עוד יודגש כי לאותו מכתב צירף שלושה תלושי שכר לחודשים ינואר עד מרץ, שהונפקו רק ביום 5. 8.01, אף שיכול היה לצרף תלושי שכר אותנטיים שלו. לא הובהר בפניי מדוע, כעובד שכיר, לא צרף תלושי השכר שהונפקו עבורו בחודשים אלו, כפי שודאי קיבל...